כלבי רוח בבריה"מ לשעבר

פאון ולדימיר

תרגום: נוקי אלחסיד

חמישה סוגים עיקריים יש בין כלבי הרוח ברוסיה: הבורזוי הרוסי, הידוע לעולם פשוט בשם בורזוי, גאוותם המובנת של מגדלי הכלבים הרוסיים; ההורטה; הבורזוי הרוסי הדרומי; הטזה והטייגן.

כולם עומדים בסטנדרטים הרוסיים אך, למרבה הצער, רק הבורזוי הרוסי זכה להכרה בינלאומית של FCI. אי צדק זה יש להשאיר למצפונם של האחראים לכך.

ברשימתי זו ברצוני לחלוק עימכם מידע על כלבי הרוח מגזע הורטה, אני מעריץ גדול של כלב זה ואף הבאתי עמי לישראלי נציגים של גזע זה. כלבי ההורטה מצויים בעיקר בערבות של דרום ודרום-מערב רוסיה, שם חיים גם הארנבת והשועל. כדי לצוד אותם, על הכלבים להיות בעלי כישורים מיוחדים.

רוב הציידים באזור מוצאים פרנסתם ממכירת פרוות של ארנבות ושועלים. לעיתים על הכלבים לעבוד מבוקר עד ערב מספר ימים, ללא הפוגה, ועל כן נחוצים להם כוח וכושר התמדה. פרוותם צריכה להיות חלקה וקצרת שער, שכן רבים הם השיחים הקוצניים בערבות, שננעצים בפרווה ארוכה ומקורזלת, מפריעים לתנועה ומונעים

את אפשרות הצייד. בערבות אלה מצאו את מקומם כלבי ההורטה.

כלבי ההורטה של ימינו, מקורם מכלבי ההורטה הקדומים יותר, מהגורסקיה, שלמרבה הצער נכחדו, מהקריימקה (מחצי האי קרים) ובמידה מסוימת מהבורזוי. נראה שהדעה המקובלת שההורטה הם הכלאה בין גרייהאונד ובורזוי אינה נכונה. למעשה, ההורטה הקדום שהיה דומה בחיצוניותו לזה המוכר היום, קיים היה הרבה לפני הבורזוי. יתרה מזאת, ההורטה תרמו להתפתחות גזע הבורזוי. גודלו של ההורטה הקדום היה כגודלו של הבורזוי והוא ניחן בכוח ובאכזריות. הוא שימש בהצלחה בציד זאבים, צבאים ובעלי חיים גדולים אחרים.

(התמונה נוצרה באמצעות Ai)

יש דעות רבות כיצד הגיעו כלבי ההורטה לרוסיה. העובדה היחידה שאינה ניתנת לערעור היא שאבותיהם המקוריים של כלבי ההורטה היו כלבי בורזוי זקוף אזניים, כפי הנראה כלבי "פרעה" מצריים.

ליאוניד סבנייב, מומחה לגידול כלבים שפעל בסוף המאה הקודמת, האמין שכלבי הרוח נפוצו ממקום חיותם המקורי בצפון-מזרח אפריקה ועמק הנילוס מערבה, וכן מזרחה לערב, ומשם לאסיה הקטנה ופרס. על כלב הרוח האפריקאי היה להסתגל לתנאים אקולוגיים ואקלימיים חדשים ולכן לא יכול היה להשאר טהור לזמן רב.

אזורים הרריים ומיוערים ואקלימים קשים יותר מבעמק הנילוס חייבה התערבות בכלבים מקומיים שפרוותם עבה יותר, דבר שהשפיע על המבנה הקל והמהיר של הגזע המקורי.

לאחר שחצו את הקווקז נתפרשו כלבי הרוח החדשים לעבר דרום ודרום-מערב רוסיה ואף צפונה משם. בהמשך, בתהליך של ברירה טבעית, החזירו לעצמם כלבי הרוח את מהירותם ופיתחו תכונות צייד חדשות.

באותו זמן חדר כלב הרוח זקוף האזניים בדרכים אחרות גם לאירופה. בספרד הוא היה לגלגו, בהונגריה - אוגר, בפולין - הרט ובאנגליה - גרייהאונד. כל הגזעים הללו דומים זה לזה כמו גם להורטה הרוסי.

כל האמור לעיל מוכיח, לדעתי, את התאוריה שלי לגבי מוצאם של כלבי ההורטה. מאוחר יותר, באזורי הדון והקובן, החלו הציידים לפתח שני סוגים של כלבי רוח בעלי אזניים שמוטות: אחד בעל אזניים וזנב ארוכי שער ופרווה עבה והשני קצר שער ללא שער ארוך על האזניים והזנב. בגלל היות שני הסוגים בעלי אזניים שמוטות, נפוצו הכלאות ביניהם ווריאציות שונות עדיין מצויות באזור.

ההורטה הקדום, שקיים היה באזור באותו הזמן, לא הוכלא עם האחרים. האזניים הזקורות הקיימות עד היום הן הוכחה מוצקה לכך. מבנה האוזן הוא אחד האיפיונים החשובים ביותר ובדרך כלל עובר בתורשה.

כלבי הבורזוי קצרי השער סבלו קשות מאז מהפכת 1917. ב-1920, בעקבות צו ממשלתי, הוחל בחיסול שיטתי של כלבי ציד, להוציא הבורזוי הרוסי. הם נורו בשדות ובבתים ומעטים שרדו, גם בערבות שם שימשו רק לעיתים רחוקות ככלבי ציד. נראה שהסיבה העיקרית לחיסול היה חששם של ציידי הרובה מפני תחרות עם הכלבים, שצייד באמצעותם לא הצריך שימוש ברובה, הם אלה שפנו לממשלה ובלחצם הוצא צו החיסול.

הנאצים במלחמת העולם השניה סיימו "המשימה". כמעט ולא נמצאו יותר כלבי הורטה בדרום רוסיה לאחר המלחמה. למרבה המזל, המעטים ששרדו איפשרו את חידוש הגידול ועתה הם שוב בינינו.

כלב ההורטה של היום דומה מאוד לגרייהאונד האנגלי אך אזניו ארוכות יותר, הן מונחות לצידי צוארו ומזדקרות כשהכלב נרגש; קו המצח חלק יותר; ראשו ארוך יותר; מאחור שערותיו ארוכות יותר; זנבו ארוך יותר ועורו אלסטי יותר. כלבי ההורטה שהיו תמיד פופולרים בדרום רוסיה, זוכים להכרה גדלה והולכת בצפון. היום כבר יש רבים מהם במוסקבה, סנט-פטסבורג ובילורוס.

כלבי ההורטה האלגנטיים, אינטליגנטיים ומלאי חיים, בעלי המראה האצילי, נראים עתה לא רק באזורי הכלב אלא גם בערים. הם אינם תוקפניים כלפי אנשים, שערם הקצר, נקיונם ומזגם הנוח עושים אותם מתאימים להיות חיות בית. הם אינם זקוקים כמעט לאילוף, הם "חשים" בצייד בשדה ולכן, חכמים מאוד. עם זאת יש לאמנם שלא לתקוף חיות בית אחרות. בתכונות העבודה יש לכלבי ההורטה כח עצום, סיבולת גבוהה ואכזריות, ככל שהדבר כרוך בכושר הטרף שלהם. הם מציגים תכונות אלה גם בעת צייד של חיה מסוכנת כמו השועל הרוסי, בעל חיים גדול, חזק, טורף אכזר, המסוגל להתיש לחלוטין כלב בורזוי, למרות זאת, כלב ההורטה הוא בדרך כלל הזוכה.

ציד עם כלבי ההורטה ושאר כלבי הבורזוי הוא אנושי, מכיוון שאינם קורעים את הקרבן לגזרים, כדי לא לפגוע בפרווה. הם צדים כדרך זאבים, ומכיוון שבדרך כלל עליהם לצוד בעלי חיים חלשים או חולים, יש להם חלק חשוב בשמירות האיזון האקולוגי.

לפני כ-10 שנים שלח מכון זאולוגי רוסי משלחת מחקר למרכז אסיה. אנשיה לקחו עמם דוגמת צייד של אנטילופת ג'יירן והשתמשו בכלבי הורטה ובורזוי שגודלו ואומנו ע"י טריאל בבודג'ישילי. טריאל הוא מגדל כלבים בעל שם, שלו אוסף מדהים של כלבים רוסיים. הוא חבר כבוד של האגודה הרוסית, האגודה הגורג'ית והאגודה הבריטית המלכותית לכלבי בורזוי.

חשוב לציין כאן את ההיסטוריה הגניאולוגית של כלבי ההורטה. רישומם החל רק לפני זמן קצר, מכיוון שרוב הכלבים חוסלו, אך אלה ששרדו יצרו את גרעין הגזע ואז התעורר הצורך בשיחזור ורישום. תחת פיקוח הדוק של כלבנים ומגדלים מקצועיים, לפי כל החוקים המקובלים, מותווים הקווים הנדרשים. תחילה נדרשו לרישום רק שני דורות בעלי קשר דם, באישור עדים מהימנים ומקצועיים. אז הועלתה הדרישה לארבעה דורות, בהתאם לאמות המידה ברוסיה.

מעט מאוד כלבים בעלי שני דורות של קשר דם חיים עתה. הכלבים שאושרו נוטלים חלק בתחרויות, תצוגות ומרוצי כלבים. מספרם הולך וגדל.

ברצוני גם לספר לכם על מהירות ריצתו של כלב ההורטה. אפילו בריצות קצרות הם משיגים את כלב הבורזוי הרוסי, שנחשב בעבר לכלב המהיר ביותר. אני עצמי ראיתי זאת בעת ציד.

אין ברצוני להמעיט באיכויותיו המצוינות של כלב הבורזוי, אלא רק לומר שמעט מאוד ידוע עד היום על כלב ההורטה. לפני שלוש שנים נקבת הורטה ניצחה כלב מרוץ מגזע גרייהאונד שהובא במיוחד לרוסיה לתחרות. הדבר הרשים ביותר מומחה אנגלי שנכח במקום. אך דא עקא, פעמים רבות מסרבים כלבי ההורטה לרוץ אחרי טרף מלאכותי, או לרוץ ללא סיבה מספקת, סתם מתוך סקרנות. בהיותם ציידים מעולים הם חשים מיד בהטעייה ומתרחקים מחפץ מוזר.

לצוד עם כלבי ההורטה היא חוויה מרגשת, יעילה והצגה מרהיבה. אדם עם כלבו חש עצמו כחלק מהטבע. הוא יכול לקרוא בו כבספר הסגור בפניו בדרך כלל ומתמזג עם יופיו וההרמוניה שבו. יתכן ולא רק כלבי ההורטה יכולים לגרום לנו שנחוש כך, אך ללא ספק, הם עושים לנו זאת. האמינו לי.

מחבר המאמר מוכן לענות בפירוט על שאלות בנושא כלבי ההורטה, לכל המעוניין בכך, ואף להציג מסמכים ותיעוד באם יתבקש. הוא גם מקווה שבעתיד יוכל להוסיף ולספר על סוגים אחרים של כלבי בורזוי מבריה"מ לשעבר.